פיתוח השפה האמנותית לשלגיה

כבר בשנים הראשונות ליצירתו, דיסני מרחיב את טריטוריית האנימציה מהסיפור הבידורי בלבד– הקומיקס בתנועה, אל המרחב האמנותי. דיסני רואה באנימציה יצירת אמנות, ואת מקור התרבות הוא מוצא באירופה. בסרט "שלגיה" אפשר לראות כבר את כל המהלך האמנותי שיאפיין את סרטיו של דיסני, ואת השפה הויזואלית האמריקאית שתושפע ממנו. גישתו של דיסני אינה מנותקת מהזרם הכללי של התרבות האמריקאית המושפעת בתיאטרון, צעצועים קולנוע ומוסיקה מאירופה. דיסני עושה צעד נוסף בתרגום של צורת הסיפור הויזואלי האירופי- בעיקר זרמים באיור הצפון אירופאי אל תוך האנימציה, ותרגום שלו לסגנון אנימציה ולשפה פופולארית.

ההשראה לציורי הפנטזיה הגיעו משני יוצרים עיקריים מסוף המאה ה 19 תחילת ה 20- Arthur Rackham הבריטי ו Gustaf Tenggren-השוודי. דיסני גם "ייבא" מאיירים אירופאיים לסטודיו. האמן השויצרי Albert Hurter, שהיה המעצב הראשי באולפן דיסני והמנטור של יוצרי הסטודיו, ו- Kay Nielsen, מאייר שוודי, שהיה מעורב בעיצוב דמותה של שלגיה. לכל אלה נוספו אלמנטים מהעיצוב המוכר באנימציה, כמו למשל איפיונים מדמותה של בטי בופ, השטחה טכנית לצורכי אנימציה וריכוך והמתקה- דרכו של דיסני לתיווך מסרים מורכבים.